יום שני, 25 בינואר 2010

חג ההפיכה של קדוש פאולוס.

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית של הזבח בבית התפילה בגטינגן דרך כליו ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. במהלך זה הזבח הקדש של המיסה, רבים ממ�לאכים נכנסו למקום הקדוש וצברו סביב מזבח הזבח וכהני. יונה לבנה הייתה נוכחת במהלך הדרשה. האם הנעלה צפה בילד ישוע ושניהם זרחו באור זהב בהיר. מלאכים היו מצוברים סביב העריסה ומזבח מריה. הם עבדו את התינוק ישוע.

האב השמימי מדבר היום ביום ההפיכה של פאולוס ב-25 בינואר 2010: אני, האב השמימי, מדבר עכשיו, בדקה זו, דרך כליי המוכן, הכנע והענווה ובתי אן. היא שוכבת ברצוני ומדברת רק מילים שיוצאות ממני. רצונה העצמי היא הועברה אליי.

הילדיים האמונים שלי, בני הכוהנים האהובים שלי, שגם הם בניהם של כהנים של אימי השמימית האהובה, כי היא אם הכנסייה גם אם הכוהנים.

בני הכוהנים האהובים, מדוע אתם ממשיכים לטעות? הניסיון של פאולוס היום, ההפיכה הזו של שאול לפאולוס, היה צריך לקרות כי הם הפכו קשיחים וגאויים כמו שאול זה. אני, השולט על כל היקום גם על כל הכהונה, רחמנתי אליו. הראיתי לשאול שהאנוכי שולט על העולם כולו, שכן אנכי גם מעליו, שרציתי להמיר אותו בנס כאשר הוא לקח לעשות רדיפות נגדי. ברגע ההפיכה הוא הפך עור. הורידתי אותו כי הוא רדף אותי בבני האמונים שלי כדי לכבולם. הראיתי נס זה לקרות.

אהבתי הנאמנים, אהובני הרבנים הראשיים וכוהנים, מה המצב היום? האם אתם לא רודפים אותי גם היום בשליחי ושליחותי? הייתי אסור לקרוא להם למענכם, לשוועתכם? האם אתם לא סוטים מהאמונה הנכונה, היחידה, הקתולית והאפוסטלית? למה אומרים אתם, בני הכוהנים שלי: "השבעתי אמונים לרבי בייסור. אל מי השביעתם למעשה את שבועתו? לי, האב השמימי בטריניטי, דרך הרבנים. האם הם לא ניתנים לטעות גם כן? האם הם יכולים לעשות חילול קודש גדולי? האם הם בני אדם פגומים ולא מושלמים? הם חיים בסקטה. הם הובילו את הכוהנים שלהם לשווא. ואתם נשאים באחריות רבה על זה. איך יכולתי לקיים את רבי שמתעלל בי ככהן? זאת לא אפשרית לכהן קדוש מאמין עמוק שהלך בדרך הקודש, אהובני הרבנים הראשיים וכוהנים.

מי אתם באמת מאמינים בו, בני הכוהנים שלי? האם לא מרגישים שאתם מכותרים לחלוטין בסמכויות המוסדיות? האם אתם באמת מאמינים בסמכויות אלה? האם לא אני, האב השמימי, מעליהן? הייתי לי כל-יכולת ואני כל-ידע וכל-ידע? האם אין לי ידיעות על בני הכוהנים שלי מראש עד רגליים? האם אין לי הזכות להציל אותם מהתהום ולפנות אליהם אישית, כמו שפנתתי אליך, בן כהן אהוב, אתמול בשיחת הטלפון?

האם לא אציל אתכם מן התהום, מראות אלה? האם לא השבעתם אמונים לי, בני הכהן האהוב עלי, שטעית? האם תודעים זאת נאמנותך? האם אתם עוקבים אחר כל אלו החיים בדוקטרינה כוזבת ורוצים לבלבל אותכם? האם אתם מאמינים להם אז? למה אתם מתאחדים עם זה העליון המחוזי שאינו משמעת לבישופים ואין שומע לקולו של הבישוף שלו? בדברים אלה אמרת כי אתה משמעת לרביך ושבעת אמונים. ולאחר מכן אתה נותן עצמך לבנו הכהן שלא משמעת לבישופים? אתה סותר את עצמך, בני הכהן האהוב עלי. לא תודע עוד מה אתם אומרים. השקר נכנס אליכם, ולא שמאעה ואין אהבתי שאני רוצה לשפוך לך יותר. לא! אתם נכנעים לדוקטרינה כוזבת ומעקבים אחריה. גם אתם רדפים אחרי שליחי. גם אתם שייכים למנסחים אותי.

האם עלי תחילה לגרום לחוויית פאולוס מחדש כדי שבני הכהנים שלי יראה לי האמונה, כל האמונה הקתולית והאפוסטלית? הוא אבד לגמרי, - גם עבורכם? אתם מטעים מאמיני. וגם אתם, בני הכהנים שלי, מטיעים את המאמינים. לא תדברו להם באמת. לא תאירו את המאמינים כפי שזה היה חובתכם. לא! אתם סוטרים אותם ומצחיקים ומחקים את השליחים שלי שאני שלחתי להודיע לכם את האמת.

אתה, השליח שלי, תפזר את אמיתותי ברחבי העולם. זה יקרא זאת בגלל שהוא מאמין באמתי ובגלל שבחרתי אותו. הוא לא יוכל לקרוא את האמת בשל חוסרו יכולת, אך אנוכי עצמי בו אומר את אמתי דרך אינטרנט שלי שאני בחרתי לו.

האנשים יעבדו, רועים יקרים לי, גם אם תמנעו זאת. אנכי, האב השמימי בטריניטי, אשאיר אותם על הכל, איך הובילתם אותם לטעות ואיך עמוקים אתם בעצמכם בחוסר אמונה. הפכתם לאנטיכריםיסטיים. אינכם עוד מודה באמונת הקתולית. אין לכם יכולת, כי נפרדתי ממך על ידי המודרניזם והאפיפיור II. פרדתם ממני מרצונכם.

אחוות פיוס שלי נפרדה מהרועים הראשיים והרועה העליון לאחר מייסדם, כי הם הבינו שהכי יקר הוא סעודת הקורבן הקדושה שלי בטקס הטרידנטיני. הם רוצים לחיות זאת ולכן קיבלו את החרמת הנידוי, - גם הסופריון המחוזי שלי, גם הוא. אבל מה הוא מכריז עליו כעת? סעודת הקורבן הקדושה הטרידנטינית לפי האפיפיור יוחנן XXIII מ-1962. זה נכון? לא, יקרים לי. מייסד אחוות פיוס חגג והקים את סעודת הקורבן הקדושה אחרי האפיפיור פיו החמישי. אף אחד לא הותר לשנות זאת ורק אז שונה. אלו היו חוסר אמונה ובלבול.

האם אתה עדיין מאמין באותו II. וטיקאנום אקומני? האם אתה ממש מאמין בו? האם אתה עוד נדחה? היכן שאני רועך הראש, הכהן הגדול, שמנחיל כל רעייתי, ראשי הרועים והרעים העליונים? האם לא אני זה שעליהם באמת מלאה? האם לא אני הדרך, האמונה וחיים? מי שמוסר את עצמו לי יושיע. ומי שקיבל אותי מדי יום, בני ישו המשיח בטריניטי, בקדושה הקורבן, מקבל לחם החיים ונשמר לעולם.

מדוע לא תביט בכוהנים שמחיו קודש ומעשים הכל לי - לי, האב השמימי. הם לקחו על עצמם את כל הקרבנות כבן הכהן היקר שלי בגטינגן שקיבל את ההגבלה על ההודאה, שהוטלה עליו ללא צדק. הוא קיבל אותה בבצע ובעצת לי - לא לבישופים. הם הטילו זאת, ורומא לא ביטלוה. אני צויתי לבני הכהן שלי לרום כדי שיעברו שם את האמת ממנו. אך גם בווטיקן בא השטן הרע.

האם אתה מעלים את הכוהנים והרבנים הראשיים האלה שפועלים נגדי בדרך חמורה מאוד עם גילופים? הם מופסקים מהמזבח הקדוש שלי? לא! הם רודפי ויכולים להישאר בתפקידם. זה נכון, יקירי? צריך אני להאיר אתכם עוד יותר? באמת, עלי לומר לכם יותר מזה? למה עדיין אינך מאמין לי, האב השמיימי? לפיכך חייבתי לצוות ולבחור עוד מלאכים רבים שמגידים את האמת שלי ושראיים לא פחד, כמו המלאכת הקטנה שלי מגוטינגן. הוסרתי ממנה הפחד האנושי, כי אני גר בה ואני סובל בה. למה אני סובל בה, יקירי? כי עלי לחוות את הסבל הזה היום שוב ולראות אותו שוב. לכך בחרתי את הקטנה שלי כדי שאוכל לסבול בה, כך שתסכים גם היא לרצות את הסבל והרגשתי שהיא היחידה השולטת גם על נשמתה, אותה ניתנת לי מרצונה כי העברה את רצונה אלי ונטלה אותו ממני ברצון. אני גר בו ואני עובד בו, כפי שרחש הריבונות האלוהית רוצה ורואה צורך. וכך אברככם עתה, יקירי, מאמיני גם הכוהנים הטועים שלי, בטריניטי אלוהים, האב והבן ורווח הקודש. אמן.

תהילתו ושבחו לישוע המשיח בבצע המוקדש על המזבח ללא קץ. אמון.