יום רביעי, 14 בפברואר 2024
חִזְרו בִּתְשׁוּבָה וַהֲכִינוּ אֶת לִבּוֹתֵיכֶם לְשָׁעָה הַלֹּא נוֹדַעַת שֶׁל עֲזִיבָתְכֶם, כַּלָּתִי
מַסָּר מֵהָאָדוֹן נִתַּן לַיּקירָה שֶׁלִּי אַנָּא
פְּרוּשׁ בְּיָדֵי הַיּקירָה שֶׁלִּי אַנָּא,
בְּחִזְיוֹן אֲנִי רוֹאֶה אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
בְּיָד שֶׁלּוֹ מֻרְחֶבֶת, הָאָדוֹן חוֹלֵק
אִרוּעִים שָׁמַיְמִיִּם יְבַשְּׂרוּ אֶת הַחוֹשֶׁךְ כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם פּוֹנִים דֶּרֶךְ לְחֲזירתָהּ שֶׁל כַּלָּתִי
כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ לְקַבֵּל אֶת כַּלָּתִי, חֹשֶׁךְ יֵרֵד וְיַעֲלֶה עַל הָעוֹלָם רָע שֶׁאֵין לוֹ גְבוּלוֹ.
חִזְרו בִּתְשׁוּבָה וַהֲכִינוּ אֶת לִבּוֹתֵיכֶם לְשָׁעָה הַלֹּא נוֹדַעַת שֶׁל עֲזִיבָתְכֶם, כַּלָּתִי.
כֹּה אָמַר, הָאָדוֹן.
מַרקוֹס י"ג ל"ב
אַךְ עַל יוֹם אוֹ שָׁעָה זוֹ אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם הַמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם לֹא, וְגַם הַבֵּן לֹא – רַק הָאָבוֹת.
יוֹחנן א' ט'
אִם נוֹדֶה חֲטָאֵינוּ, הוּא נֶאֱמָן וְצַדִּיק לִסְלֹחַ לָנוּ חֲטָאֵינוּ וּלְבָרֵר אוֹתָנוּ מִכָּל רִשְׁעוּת.
עִבְרִיִּים י' כ"ד-כ"ה
נַחֲשֹׂב אֶת אַחֵינוּ לְמַעַן תּוֹסִיפוּ בָּאַהֲבָה וּלְמַעֲנִים טוֹבִים, לֹא נַשְׁלִיךְ מִפְּנֵי אַחֵר אֶת הִתְקַבְּצוּתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ רֻגְלוּ בְּכָל זְמָן, וְכָךְ יוֹתֵר מֵעוֹד עֲשִׁירוּת נִפְנֶה אֶת הַיּוֹם קָרוֹב.
יוֹחנן י"ד ו'
אוֹמֵר לוֹ יֵשׁוּעַ, "אֲנִי הַדֶרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִים. אֵין בָּא לָאָבוֹת כִּי אִם בִּי."
לוּקָס י"א כ"ו-כ"ח
וְהַנֶּפֶשׁ תֵּעֲטֹף מִפַּחַד, לְמַרְאוֹת אֲשֶׁר בָּא עַל הָעוֹלָם כִּי גּוּפוֹ שֶׁל שָׁמַיִם יֻזַּק. וְאָז יֵרָאוּ בְּנֵהּ שֶׁל אָדָם בְּעָנָן עִם מְתִיקוּת גְּדוֹלוֹת, כְּשֶׁיִּפְתַּחוּ הַדְּבָרִים הֲכֵאז יִקּומוּ וְהָרִימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם כִּי גְּאוּלָתְךָ קָרוֹב.
מַתַּי כ"ד כ"ט-כ"ו
וּמִשָּׁעֵר הַצָּרָה שֶׁל יְמוֹת אֵלו, "הַשֶּׁמֶשׁ תֶּחְשַׁךְ וְיָרֵחַ לֹא יִגִּיד אוֹרוֹ; כּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם, גּוּפוֹ שֶׁל שָׁמַיִם יֻזַּק." וְאָז תֵּרָאֶה אוֹת בְּנֵהּ שֶׁל אָדָם בַּשָּׁמַיִם, וְכָל הֲשִׁיבִים עַל פְּנֵי כָּל הָעוֹלָם יִסְפְּדוּ כְּשֶׁיִּרְאוּ בְּנֵהּ שֶׁל אָדָם בְּעָנָן עִם מְתִיקוּת גְּדוֹלוֹת, וְאֲז יִשְׁלַח הַמַּלְאָכִים קוֹרֵי תְּרוּעָה חֲדָשָה לֶקַבֵּץ אֶת בְּחוּרָיו מִן הַקְּצוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁמַיִם.