יום ראשון, 3 באוגוסט 2025
תנו לי את חודש אוגוסט הזה
הודעה מאמנו המבורכת לאחות אמפוליה בניו בראונפלס, טקסאס, ארצות הברית, בתאריך 24 ביולי 2025
כתבו עבור ילדיי בכל העולם, הפזורים על פני כל האומות והעמים. [1]
ילדי היקרים, אני אוהבת אתכם.
אני אמכם השומרת בקפדנות על כל אחד ואחת מכם ממקומי בגן עדן – מלב הברכה המשולשת ביותר.
בני ובנותיי, היזהרו.
השטן, כמו אריה שורק טורף צופה בכם, מלגלג לכם, מוכן להפיל עליכם ולגרור את נשמתכם אל החושך, לגיהנום שלו.
היזהרו, יקירי.
הלילה מתקרב במהירות ועליכם להיות מוכנים.
הלילה שבו שורר בלבול.
הלילה בו ראייה ושמיעה רגילות אינן מספיקות עוד.
הלילה שבו המזיקים יוצאים לזהם.
הלילה שהוא הכיסוי של הרע והחטא.
אני חייבת להכין אתכם ללילה הזה, יקירי. ילדיי הקטנים שאני נושאת במעבר זרועותיי.
דברי נאמרים לכולם – אבל מעטים מקשיבים ויקשיבו להם.
אני מביאה לכם דברים של אור ותקווה ואמת כדי לקיימכם ולהדריך אתכם בלילה הזה.
היזהרו.
אני רואה, ילדי, מה שאתם מתמודדים איתו ועדיין תתמודדו איתו. ואני באה לעצב אתכם, להזהיר אתכם , וללוות אתכם ביד כדי שלא תיכשלו בלילה ובסערה המתפרצת עליכם.
אני רואה את האהבה שלכם, המאמצים שלכם, הקרבות שלכם, התפילות ומעשי הביטחון שלכם. אני לוקחת הכל לכס המלך כדי שיחוס עליכם. זו הסיבה שאני מבקשת שתתנו לי הכל, ילדיי הקטנים, הכל.
את הטוב, כדי שאוכל להציע אותו לאב כנחמה ותיקון לכל העבירות שבלבו נפצע – נפצע כל הזמן – במרד של בניו.
אני מבקשת שתתנו לי את הפצעים שלכם, החטאים שלכם, הכשלונות שלכם, החולשות שלכם, כדי שבליבי הם יירפאו, יוחזרו בתשובה, כדי שתוכלו לקבל חרטה וכוחות לתקן את הנזקים שהחטאים שלכם גרמו.
ילדי, תנו לי את הכאב שלכם, הסבל שלכם, הצער על כך שעברתם על האהבה, הגעגוע להיות טהורים ונאמנים וחזקים.
תנו לי לעזור לכם. ילדיי הקטנים, תנו לי לעזור לכם. [2]
אתם רואים כל כך מעט. מבינים כל כך מעט. מתחשבים בכל כך מעט. וזה מחליש אתכם כשאתם מסתמכים על המעט שאתם יכולים לראות, להבין ולחשוב עליו.
תכתיב האויב מפתה, במראהו הגיוני, שיטתי, פועל בסתר, מלא רמאות.
אתם לא יכולים להתנגד להם בלי העזרה שלי.
אינכם יכולים לעמוד בפניהם ללא האור האלוהי שאב מעניק לכם, כדי שתוכלו לראות, לשמוע ולהבין לפי רצונו.
לידע של האויב עומק ורוחב רב. ושנאתו אינה מוגבלת.
אך אלוהים הוא הידיעה עצמה, ללא התחלה וללא סוף.
וידע זה הפך לדבר, כדי שתוכלו לקבל אותו, ושיישָרש בכם. [3]
הדבר האלוהי שהתגלם ברחמי בבטני מתוך אהבה כלפיכם – כדי לטהר אתכם בדמו ובציות מושלם – כדי שתוכלו לקבל בליבות טהורות את החוכמה האינסופית שבתוכה הכל מכיל: אהבת האב.
אל תפחיתו מערך הדברים שהאב שולח לכם, כטל מרענן ומחיָיה, כאות לאהבתו המכוונת אשר מעניק לכם כל מה שתזדקקו לו בזמנו הראוי, ובדרכו הנכונה.
ילדי ליבי, האזינו לקול אביכם שאוהב אתכם.
האזינו לקול ישוע שלכם, אשר תמיד לצידכם.
האזינו לקול רוח הקודש ביותר של אלוהים, אשר ממשיך לפעול בנפשותיכם.
האזינו לקול אמכם, ילדיי הקטנים, אני שאוהבת אתכם ואהבתי אתכם מרגע שישוע הפקיד כל אחד מילדי אלוהים לטיפולי, מהצלב.
שני לבבות קרועים על ידי רצונו של האב כדי שיהיו לכם חיים ואור ותקווה והגנה ואיחוד עם האב לנצח נצחים.
אל תפחיתו מערך דברינו, ילדים.
ילדיי, העולם – כל מה שבורא – חייב להיות מטוהר, מזוקק, משוחזר ליופי ולקדושה ומטרתו המקורית.
העולם מוצף בחטא. הוא הפך לתחום השלם של האויב. מכוסה פעם אחת, פעמיים, שלוש פעמים בחושך: מסווה הגאווה; מסווה חוסר אמונה; מסווה ייאוש.
ילדיי, גופו של בני נמכר, בגוד, מוכה שוט, קרוע, מנוקב, תלוי, לעג, מורם לפני העלבונות של האויב וצבאותיו.
ואתם אפשרתם זאת. [4]
ילדיי האהובים שלי. אני מבקש שתעניקו לי את חודש אוגוסט – של החודש הזה שהוא שלי – ותבלו אותו איתי.
אני מבקש מכל ילדיי – מאוהביי היקרים השומעים את קולי – לתת לי את הזמן הזה.
אני מבקש שתפקידו את לבכם בידי.
כדי שאוכל להכין ולטהר אותם.
כדי שאוכל להסיר את המכשולים שעדיין קיימים בהם לרצונו של האב.
כדי שאוכל לחזק [השהייה] [5] אתכם בחן בני שיכול לרדת רק דרך חרטה וקבלה של רצונו.
ילדים שלי, היו כמו יוחנן שלי [6] , שמיד לאחר רגע קל של פחד וחולשה בגת שמנים חזר ללא חשש להביא את פטרוס לישו ואז אותי. [7]
הוא עמד איתי בקלגלת, למרגלות הצלב. הוא ראה. הוא שמע. הוא האמין. הוא אהב. וביחד עם שני הלבבות המנוקבים, הקריב את שלו. באותו רגע.
בני ובנותיי – האם עכשיו אתם רואים מה אני מבקש מכם?
לבוא ולהישאר איתי למרגלות הצלב בזמן שגופו המסתורי של בני מוצא להורג. הישארו איתי. דרך הענויים והמכות והלעג והעלבונות והבגידה.
הישאר איתי.
הישאר איתי בזמן שכל דמיון של בני נעלם מכנסייתו הנראית לעין.
הישארו איתי בזמן שהכנסייה מונחת בקבר בנו.
והישאר איתי ליד הקבר, ובתפילה, ובאמונה ותקווה בטוחה שהכנסייה תחזור לחיים, תשוקם, תירפא, יפה, זוהרת בקדושה – לא באמצעות התערבות או מאמץ אנושי, אלא על ידי פעולה אלוהית.
אתם משתפים פעולה בתחייה הזו בכך שאתם נשארים איתי. בי בי.
ילדיי. [8]
בואו אליי בלי פחד.
קיבלתי את השליחים, שנטשו את בני, למקלט ליבי.
השיגתי עבורם חסד לא להתייאש תחת ההתקפות הבלתי פוסקות של האויב שנפלו עליהם כמו להקת זאבים רעבה.
והכאב שלי השיג גם בשבילכם את החסד הזה לחזור בתשובה, להאמין, לשוב לבית אבינו.
הישאר בי, ילדים שלי.
מה שמתגלגל לפניכם הוא תעלומה. זה לא יכול להיות מובן על ידי היגיון אנושי, בדיוק כפי שלא ניתן היה להבין את המוות של בני באופן אנושי.
היו קרובים אליי. עקבו אחר דוגמתי, ילדים.
גם אני צייתתי לאב באותו רגע.
גם אני הקרבתי הכל ברגע הזה.
גם אני ויתרתי על עצמי ללא שמץ של הסתייגות לרצון האב.
גם אני האמנתי בבני ובדבריו.
ילדים שלי.
אל תפחדו.
בי אתם מוצאים הכנסייה האמיתית של בני, כפי שהוא התכוון שהיא תהיה.
בי אתם מוצאים את המשכן המושלם שבו השילוש הקדוש ביותר שוכן.
בי אתם מוצאים את כל דברי בני.
בי אתם מוצאים את ישוע הצלוב שלי.
בי אתם מוצאים את ישוע המפואר שלי.
בי, ילדים, אתם מוצאים אותו , בלי כל מכשולים של האנושיות שלכם, של החולשה שלכם.
ילדיי, רק בי אתם מוצאים אותו . ישוע שלי.
רק אותו.
זו הסיבה שאני מבקש מכם להישאר קרובים אליי, להישאר בתוך ליבי, כדי שתוכלו להישאר ב-ליבו, איתו.
באו אפוא ובִלו את הזמן הזה איתי.
תנו לי במיוחד את האוזניים שלכם, ילדים קטנים. הניחו אותן בידיי. [9] כדי שאוכל לטהר אותן מכל הלכלוך והשקרים שהאויב מנסה להטעות אתכם בהם.
שימו לב.
אני מקבל את אהבתכם ואני נותן לכם את החיוך שלי. [smile]
אני רואה כל מאמץ שאתם עושים כדי להיות יותר ויותר שלי, להיות חיילים שלי, לעמוד לרשותי.
ואברך אתכם, צבא אהובי שלי.
אל תפחדו, אתם שלי.
כפי שמפקד מארגן את חייליו לפני הקרב, כך אני עושה גם כן.
אני מציב כל אחד מכם במקום שאני צריך אותו בו, במקום שיש לכם חסד ומשימה להיות בהם.
זה אני שמחבר אתכם בתוך ליבי.
משימות שונות. הכנות שונות. חסדים שונים. הופעות שונות.
אבל כולם עובדים ומשתפים פעולה איתי כדי לאחד את צבא בנו ולכוון אותו לקרב.
חוויתם עימותים קטנים, ילדיי – חיילים שלי – ומבעדם יצרתי אתכם והוריתי לכם להסתמך רק על החסד והעזרה שלנו, להתמקד רק בישוע. רק עליו.
אל תפחדו. היו בשלום.
אבל שימו לב.
מסתורין הרשע פועל. [10]
אויבי בני שלי נשארים במקומות הכוח שלהם. [11]
ההטעיה והרמאות עדיין קיימות, מסוכנות יותר בשל תחבולתן.
שימו לב.
תבטחו בבני שלי.
האמינו וקבלו את דברינו.
הם התרופה לשקרים הנארגים סביבכם ללא הרף.
אני מברך כל אחד מכם, חופן נאמן קטן שלי. [12]
אל תפחדו. אני אוהב אתכם ושומר עליכם.
שעת הכאב חייבת להיסבל, כדי שתגיע תקופת החסד והשיקום.
זה יגיע, אהוביי שלי. חכו איתי.
שמרו איתי.
אמרו איתי, "אבא, יהי רצונך נעשה בי ובכל בריותיך. אמן."
אמן, ילדיי שלי.
אמכם השמימית,
מריה הקדושה ביותר,
מלכת הכנסייה, מלכת השליחים,
אם לכל ילדי האלוהים. +
(הערה: הערות השוליים אינן נאמרות על ידי אלוהים. הן נוספות על ידי האחווה. לעיתים הערת שוליים נועדה לסייע להבהיר לקורא את תחושת המשמעות של מילה או רעיון מסוים, ולפעמים כדי להעביר טוב יותר את התחושה של הטון של אלוהים כאשר דיבר.)
[1] נראה לי שזה נאמר לקהל רחב הרבה יותר, ולא רק לצבא שלה. כהזמנה ואזהרה. אולי זו הסיבה שהטון של המסר הזה מרגיש רציני ומאופק יותר. תמיד אוהבת, אבל כאם הרואה סכנה וחייבת להזהיר את ילדיה. עם זאת, כאשר היא פונה ישירות לצבא שלה הטון הוא תמיד כל כך עדין, מלא בגאווה אימהית, ואיך שאדם מדבר לאלה שניתן לסמוך עליהם.
[2] נאמר באהבה דחופה כל כך.
[3] המשפט הראשון בגדולים נאמר ברצינות רבה, כאזהרה. המשפט השני נאמר בטון שונה לחלוטין - הצהרה משמחת של אמת זוהרת. והמשפט שאחריו, נאמר בטון של הערצה. זה תמיד מפתיע אותי כמה אפשר להעביר על ידי הדרך בה נאמרים כמה מילים פשוטות.
[4] היא לא אמרה את זה בטון מאשים או כועס. או טון של תוכחה. בעצב, כן. אבל אלא כאמירה מפוקחת מאוד של אמת שצריך להכיר בה ודורשת תגובה מלבנו כדי לתקן אותה. גורם לנו לממש את העובדה שאנחנו כולנו תרמנו למצב הנוכחי של הכנסייה. וכדי לשתף פעולה באופן מלא בתוכנית האב, עלינו להכיר באמת הזו ולחזור בתשובה ולתקן את הנזקים שגרמנו על ידי מעשה מחודש של אמונה, אמון והשלמה לרצונו. לפחות זה מה שההצהרה הזאת ואופן הדיבור שלה נראתה לי להעביר.
[5] הייתה כאן הפסקה, באמצע המשפט, של כמה שעות. החלק הראשון של הכתיבה נאמר במהלך השעה הקדושה, והחלק הנותר מאוחר יותר באותו ערב.
[6] יוחנן האפוסטולוס.
[7] לפעמים הדקדוק די מוזר, ועלול לבלבל. מה שהיא אומרת כאן זה שיוחנן לקח את פטרוס לישו קודם כל, ואחר כך הוא לקח אותה לישו.
[8] בכל פעם שהיא אומרת את המילים האלה זה מרגיש כמו גם חיבוק וגם קריאה לנו להיות ערניים.
[9] זה עשוי להיראות כתמונה די מוזרה, אבל זה מאוד מציאותי - אולי מעביר את המעשה הקונקרטי של הרצון שעלינו לעשות כדי "לוותר" על האוזניים שלנו לטיפולה.
[10] ראה ב' לתסלוניקים פרק שני, פסוק שבעה: "כי תעלומת הרשע כבר פועלת; רק שאותו המחזיק עכשיו יחזיק עד שהוא יורחק."
וגם ה קטכיזם של הכנסייה הקתולית , מספר 675: "לפני ביאתו השנייה של ישו, על הכנסייה לעבור מבחן אחרון שיערער את אמונתם של מאמינים רבים. הרדיפה שמלווה את מסעה בארץ תחשוף את 'תעלומת הרשע' בצורה של הונאה דתית המציעה לאנשים פתרון לכאורה לבעיותיהם במחיר כפירה מהאמת. ההונאה הדתית העליונה היא זו של האנטיכריסט, פסאודו-משיחיות שבה האדם מפאר את עצמו תחת מקום האל ומשיחו הבאים בבשר."
[11] היא מתייחסת לאויביו שלו בתוך הכנסייה. היא אמרה זאת ברצינות רבה, שוב הצהרה של אמת קשה לקבל.
[12] נאמר באהבה רבה, עם אהבה אישית מאוד. כאן הרגשתי שהיא פונה במיוחד לאלה שכן מקשיבים לה, כן מצייתים, כן מציעים, כן אוהבים את אלוהים. בעוד שרוב המסר מופנה לכולם, חלק זה וכל מקום שהיא מדברת על הצבא שלה תמיד מלא רכות וקירבה מאוד ספציפיות.