ילדיי, תהיה שלומי איתכם ותהיה נצחת לעולם. התפללו ועירבו את עיני עם, כי שעת הבוגדנות קרובה. הכנסייה שלי תשופק ותמוצא ממנה כנסייה חדשה, צנועה, דלה, מלאת חסד ונאמנה ללימודי ולבשורי. תהא כמו הכנסייה של הנוצרים הראשונים; לא יהיה עוד קש שיגרום לה להתפזר או טומאה או בוגדות לשחית אותה. הימים הקרבים יהפכו לימי משבר בכנסייתי; ישתנו חילוקים ופיצולים בין הבישופים והקרדינלים, וכל זה יציב פשיטה כנסייתית; תדעו את הבגדים, אלה שבעידאותיהם הנוגדות לאמונה ולימודם השחיתו את יסודות הכנסייה שלי, ויום הולכים כמו יהודה למסור אותה בידי אויבני. חוסר סדר ישתלט בכל העולם הקתולי; מיליוני נשמות תאבדנה בגלל זה הסקנדל; האמונה של רבים תשועה והכנסייה שלי תראה כאילו עלולה לקרס; אבל אם ואחובי יסמכו אותה כך ששתי שערי גיהנום לא יעברו עליה. התקפות יגיעו מכל הצדדים, ואויבים של הכנסייתי יציגו את זה כחדשות גדולות. אך ממה טהרה תקום כנסייה חדשה, חזקה כמו סלע, שתכין ותפנה דרך לקרבתי הבאה. אל תשאפו ילדי; כל זאת חייב לעבור; כל בוראי יטוהרו וכנסייתי לא תחמיץ את זה. הכוחות הרעים הנהגים על ידי אויבני ישחיטו את מקדשי וכסאו של פטרוס תישב על ידי הנבא האשלם. (השנייה אל התסלוניקאים 2:3-4) “איפה גופה, שם יקבצו נשרים.” (מתי 24:28). החותם עומד להיסר (דניאל 12:9), והסוד השלישי של פטימה עלול לגלות; בוגדות ומשבר בכנסייתי יציבו לקרס רוחני גרוע יותר מהפיצוץ של פצצה גרעינית. מיליוני נשמות יאבדנה את אמונתן וישתחוו למשיח השקר, לעקוב אחר לימודיו של התעתועים. לבי שוב יחדור על ידי חנית הבוגדות; אני מושפל בצער ודם דמעות זולגות מעיני כאשר רואה כה תודה ואכזבה מאלה שהכריזו להיות קרובי, שנשבעו נאמנות ללימודי של הכנסייה שלי ולבשורי, והיום כמו יהודה בוגדים בי. השמים עצובים; אמי, מלאכי, שליחי, תלמידי, קדושי ויצורים שמימיים אחרים יבכו עימני כאשר רואים את הכפירה של בני על הארץ. ילדי האהובים ואלה של אימי שהרשו לעצמם להיפתות על ידי אויבי, שבעודם ככהנים גדולים וסופרים מסרו את כנסייתי שהיא אנוכי לגורל הרשעים. פעם נוספת מילים שלי מתגשמות: "אויביו של בן האדם הם קרובי משפחתו." ילדי, תפלו עבור הכרמליים, הבישופים והכמרים נאמנים ללימודי ובריתי כי גלגלתם עלולה להתחיל. דמם של קדושי בשעות האחרונות יהיה דמי שבאמצעותו אטהר את כנסייתי כדי שתהפוך פעם נוספת לשדה פריחה ולא תצמיח עוד פסולת. הכינו עצמכם אז, ילדי, כי שעתו לטוהר של כנסייתי קרובה; שנית אומר לכם, התפלל ושרו עימני כדי שלא תיפלו לפתיון; כי הרוח נכונה אך הבשר רך. (מתי 26:41). אנכי אדוניכם, ישוע הנוצרי, האהוב שאינו אוהב.