יום ראשון, 7 ביוני 2009
הודעת קדושה פולא
מרקוס, אני פולה, שפחת ישו, שפחת הבתולה מריה, באתי היום לברך אותך פעם נוספת, יקר לי, חביב הקדושים בשמים.
ואנחנו באים לברך ולהזכיר עוד פעם את ילדי האלוהים ובתולה המבורכת ואת אחי בסדר החסד.
באתי לקרוא לכם לאהבה בוערת, לאהובה בוערת שמתעננת ליהוה, שאוכלת בך כל דמיון לעולם ומעשיו ומכינה אותך כאלוהים, אהבתו ותכונות טובות. כאשר האהבה האלוהם מודלקת בנפש שקיבלה אותה, רוצה אותה ולא מתנגדת לה, האהבה הזאת אוכלת בנפש כל דמיון לעולם ומעשיו של המוות ומחליפה והדלקת בה את אש האהבה האמיתית, שמשנה אותה יותר ויותר לדמות יקיר האלוהים שלה ומוציאה ממנה יותר ויותר מעשים חיים, מעשי חסד, מעשי אהבה ותשועה בדמותו של אותם המעשים שעשה יקירה אלוהיה, האדון ישו.
כאשר אש האהבה האמיתית באמת בנפש, היא לא רואה מה שעזבה, אין לה צער או אבל על מה שהקריבה למען יקירה אלוהיה, אלא; היא מתגאה בכל דבר, כל רגע, כל שנה בחייה שהוקדשה לבריות והיא נתנה להם את אהבתה בזלזול באהבה של יקיר האלוהים שלה, האדון ישו. ואותות האהבה האמיתית בנפש הם בריאות:
-נפשו מרגישה תאווה קבועה ליקירה אלוהיה;
-דוברת עליו ללא הפסקה בכל הזדמנות ובכל אדם שיכולה;
-תמיד מושכת בו;
-ראיה לעשות הכל כדי לשמח אותו לבדו.
היא לא עושה דבר ללא התייעצות ראשונה עם רוח הקודש של חכמה, כדי לראות אם מה שהיא רוצה לעשות ישמח את אהבתה או יעציב אותו;
נפשו שואפת יותר ויותר להפריח את אהבתה במעשים, בפרי תפילותיה, ברגשייה ואהבותיה העולה בהדרגתיות באש של אהבה לאהובה;
כאשר נפשו סובלת, היא מסבירה הכל מתוך אהבתה לאהובתה, שקדמה לה, וסברה את כל הכאבים והקרואים מכולם, כאבי הצלב, ובעדיה, לעבור על צלבה;
בכול מה שעושה נפשו, חושבת, מחפשת ואומרת, היא לא מחפשת את עצמה או לשביעות רצונה, גם לא תועלתה הרוחנית, אלא רק ורק לאהבת אהובה האלוהי, לאהוב ישו בכל כוחותיה, עם כל לביה, ללא התחשבות, ללא חישובים ולא מדידה או רגולציה של אהבה; לעומת זאת: נפשו האוהבת את ה' פותחת את ליבה עד תום, כדי לתת הכל, ולה לא ידוע כיצד לתת פחות מכל לאהובה אדוניה.
אני מבקש ממך אחים ואחיות יקרים, לפנות את לביכם לאהבה האלוהית הזו שבחרה באכם, שקראה לכם, הביאה אותכם כאן, שמורחת את חייכם ונתנה לך עוד זמן להכיר אותה; כך שתאהבוה, כדי שהלביכם יוכל להתאים לאהבה זו האינסופית והעמוקה שאהבתה אף לפני התאי הראשון בגוף שלכם נוצר בבטן אימותיכם. תתאם את לביכם לאהבה הזו. פתחו את לבכם לאהבה הזו. אל תשאירו עוד להתנגד לאהבה זו. אל תישארו כמו שיש וגרניט, קרים וקשיחים לפני אש גדולה של אהבה, שהמעלה מהשמים חפשתך, חיפשה אותך, רודפת אחריך וקוראת לך!
הרגע שאתה מפסיק לברוח מאהבה זו, חבק אותה ואף זרק את עצמך לתוך אמצעי לאש האלוהית שלה, אז נשמותיכם יאבדו לחלוטין את המראה הגרוע והמתורפל שיש לכן דומה לדברים של העולם הזה ותהיה בכם הדמיון היפה, הנפלא, המגניפיקנטי ומושלם של דמותו של אדוניך ואהבתך, שאומר את שמותיכם מהראשון בשמים עם געגוע ולא פוסק, קורא אל לבו הקדוש שלו, כדי להטביעכם שם ולסגור אותכם לנצח.
העתיקו ממני את האהבה שיש לי לאלוהים, שהייתה נשרפת והיא יכולה אף לפעמים לתת ליה מוות, אם האלוהים לא תמך בי בנחתו וחסדו ולא שמור אותי לדברים גדולים יותר.
אני רוצה לתת לכם את האהבה הזאת. אני רוצה לחרוט את האהבה הזאת על לביכם. ואיני אשקט עד שאכליל את העבודה הזו.
הראה, קורא אליך להיות תלמידי בבית הספר של האהבה. אם תהיו סטודנטים טובים, רכות, ענוות ומתירים לחלוטין לעצמכם להוביל, להנחות ולעקוב אחרי על ידי, אז אני מובילה אתכם לנקודות הגבוהות של האהבה האמיתית, השלמות האמיתית והקדושה האמיתית.
רק בשקט הנפש, רק כאשר הנפש מתרוקנת לחלוטין מכול, אף ממחשבותיה, רק שם יכולה הנפש להכיר את פגישת האהבה עם האלוהים ולקבל מידו זרמי חסדו, שבראשית כמיטב גזירה רוצה יותר ויותר לתקשר, לזרום ולזרום דרך נשמות בכל העולם.
עשה זאת, תפל לישועת עמוק של השמעה, של התרחקות עמוקה, של ביטול עמוק של עצמכם, של רצונכם ואף מכל מחשבה זמנית, וכך נפשותיכם ירכשו את הכוח, היכולת להרגיש את ביקור האדון, שרותץ לאיר את הכל באור רוח הקודש שלו כל מה שמושמע לך, כל מה שתמדיטי עליו, כל מה תדעי בלי להבין, ואז תחדרו לעומק התעלומות של אהבת האדון אליך ונפשותיכם, לאחר שידעו את האהבה הזאת, יהיו עוד יותר חריפות, חריפות באהובה לאדון, תדע מה לעשות, כיצד לעשות ומתי לעשות. ואז מעשיותכם ותפקודיכם של אהבה יהאו אמינים יותר, מושלמים יותר, פוריים יותר לפני אלוהים ובני אדם.
לקולכם, אנחנו ברגע הזה רוצים לברך, אנחנו מעל הכל רוצים להזמין עליכם את הברכות הגדולות ביותר של הלב הקדוש ביותר של ישו, של לב המריה ללא דופי, אליו אהבתי מאוד לאורך כל חיי ואשר לקראתו היקדשתי שנים יפות. גם אנחנו רוצים להזמין עליכם את הברכות העשירות ביותר של לב יוסף הקדוש, אב האוהב הזה שבו תמיד צפיתי ללמוד ולהתחקות ממנו אהבה מושלמת ואמיתית לאדון ולתחייתו.
וא ברגע זה אנחנו אומרים לכם מכול לב: לפני לידתכם ידעתי אתכם באלהים, אהבתי אותך והפכתי למגן, להגנה, להדריך וללמד. אם אתם תלמידי, אם אתם תלמידי טובים מאוד, אנחנו מובילים לכם לשלמות האהבה, הצדקה, החסד, השלמה.
לאת כל היום אני מכסה אתכם בחפיתי ומברכים אותכם בשופע".