יום שבת, 13 בדצמבר 2008

הגבירה המדוברת מדברת באולם הכניסה של בית הארחה לעולי רגל בהרולדסבאך כהפרדה דרך ילדה שלה אן.

עכשיו אומרת גברתנו: ילדיי היקרים, עד כמה אני אוהבת אתכם במקום הזה. עד כמה אני מטבילה את לבבותיכם בליבי האוהב. יש כאן אהבה. ואין דבר גדול יותר שיהיה חשוב לכם מאשר לקבל אהבה זו ולהעביר אותה.

רבים ממנו מחכים לך, לחסד הזה שקיבלתם כאן. חסדים עצומים זרמו במקום שלי בבקעה, חסדי שפע. לקחו אותם איתכם בדרככם הביתה, למקום בו תוכלו להעביר את החסדים האלה. כבר דרך פגישותיכם עם אנשים אחרים זה החסד הגדול מועבר. לבבותיהם נוגעים ללא שאתם מרגישים זאת. זכרו תמיד שהשמים עובדים בכם. לא אתם עצמכם צריכים לגשר על דבר מה, השמים מגשרים.

אתם המבורכים. התודעו שאתם ילדי מרי. ואני מורשת לנהוג ולהנחיל את ילדי מרי האלה. הפכו כדמו של שעווה בידי, אז אוכל להנהיג אותכם בטוחה אל האב. האב ייקח אתכם בחזקתו. הוא יהיה תודה על כל הילדים שמקיים אותו בתוכניותיו.

אמא הקדושה, תודתנו על המילים שהעברת לנו שנית בדרכנו הביתה. אנחנו מודים לך על להיות מלכת השושנים במקום הזה. מספר פעמים פיזרת שושנות. ראיתי אותן ויכול להעביר שאלה היו בצבעים שונים וכולם הריחו. אלו חסדי שפע שהעברת לנו. תודה על אהבתך, שתותנת לנו מחדש ומחדש, כי האהבה האלוהית נשארת בלבבותינו.

וא כך אם אמא הקדושה של אלוהים, מלכת השושנות של הרולדסבאך מברכת אותנו: בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן. יהיה יישוע המשיח באלוהות הנעלה במיסטריית המזבח המובחר אהוב, משוּחַ ומשתוקק עד עולם. אמון. מרים יקר עם הילד, תנו לנו את ברכתו שלכם. אמן.