יקרות ילדים, מרים הבלתולעת, אם כל העמים, אם האלוהים, אם הכנסייה, מלכת המלאכים, עזרת החוטאים ואם הרחמנית של כל ילדי האדמה, הינך, ילדים, היום היא באה אליכם לאהבתכם, לברכותכם ולדבור עםכם שוב על הנפש.
ילדים, אמרתי לכם לשחרר את נפשתכם. נפשותיכם שייכות לכם, אך אל תשרו שכזה הוא מתנת האלוהים הגדולה ביותר.
ה מלאת באלוהים. היא חיילת של אהבת האלהים ושלווה. היא לא סוטה. היא מכבדת את אבינו שבעליון. היא נאמנה תמיד ומשרתת כנפש קדושה. השאירו אותה, התרוצצו אליה, ותחינתה שלך קודש לך והיא חסד.
אבינו שבעליון אומר: “זה טוב שנתתי להם את הנפש הזו החסודה והכניעה שאינה מאפשרת להם לעשות מה שהם רוצים לעיתים קרובות!”
היא, ילדים, לוקחת שיחות עם לב ודעת, קמה מחסומים כי לפי דעתה הלב והדעת אינם עושים תמיד את הטוב ואת הישר ונעים לעיני אבינו השמים, והוא אז שהחייל של אלוהים, החייל לשלום, מתערבב ולחם כדי להניח אותך בדרך ליציאה.
אל תשתכחו שהיא מאוד נחרצת ואני אומר זאת בשנית, היא תשא אתכם לעשות דברים הנעים לאלוהים, והדברים הנעים לאלוהים יהיו תמיד טובים לכלכם! התמסרו ונתנו לה ללכת, אל תרשו, אל שתשתכחו שמעלה ממנה תמיד האב.
הבטיחו שאתם יכולים למלא את רצון האלוהים הזה!
תהילה לאב, לבן ולרוח הקודש.
ילדים, אם מרים ראתה אתכם כולם ואהבה אתכם כולם מהעומק של לביה.
אני מברך אותך.
תפלו, תפלו, תפלו!
המדונה הייתה לבושה בלבן עם מנטייה כחולה. היא לבשה כתר של שנים עשר כוכבים על ראשה ומתחת לרגליה היה הזריחה.