ילדים יקרים, מרים הטהורה, אם כל העמים, אם אלוהים, אם הכנסייה, מלכת המלאכים, עזרת החוטאים, והאם הרחמנית של כל ילדי הארץ — הנה, ילדים, גם היום היא באה אליכם כדי לאהוב אתכם ולברך אתכם.
ילדים, עמי הארץ, עבורכם זוהי עת מנוחה. בעת מנוחה זו, השלימו עם אדונכם ישוע המשיח; שובו אל הבאר חסרת התחתית ההיא!
שובו, ילדים, והתחדשו; מלאו את עצמכם בדברים שברוח אלוהים; התרעננו; וכך, ילדים, תעמדו מול החיים הארציים בלבבות מלאי שמחה ודברים שברוח אלוהים; תהיו אדיבים יותר זה לזה, מבינים יותר; תהיו ילדים מבורכים מאלוהים, ותהיו פתוחים לאחרים — ומעל הכל, מוכנים להקשיב.
הדברים שאלוהים מניח בתוככם יהפכו אתכם לנדיבים, ותלכו תמיד עם לבבות מלאי דברי אלוהים; אתם תראו שכל יום יהיה כמו אביב — כאילו עיניכם מתבוננות בשדות של פרחים — פניכם יירגעו, מבטכם יהיה עדין, תהיו פרואקטיביים בכל הדברים ונוטים לצדקה.
שבח לאב, לבן, ולרוח הקודש.
ילדים, אם הבת מריה ראתה את כולכם ואהבה את כולכם מעומק ליבה.
אני מברך אתכם.
התפללו, התפללו, התפללו!
גבירתנו הייתה לבושה בלבן עם מעיל בצבע תכלת; על ראשה הייתה עታ מטה של שתים-עשרה כוכבים, ועל רגליה היה שדה של פרחים.