ישו בא. לבו חשוף. "אני ישוע, ילד האלוהים הבשר. האם אור מלבי משך אותך, ילדי? רבים מושכים אל ליבי, אך מעטים הם המסרים. כאשר הנפש מסירה את האחרון של רעיון עצמי בעולם ממעלה ומתחבקת בי דרך רצונו האלוהי, אני יכול לעשות ממנו גוי קדוש. נפש כזאת משפיעה על כל סביבה לה. כך העולם משנה לנצח."
"הסגרו לי הכל. קבלו הכל. התירו ללהב המלכותי של לבי לדלוק ביכם ולעטוף את נשמתכם לנצח. הזכייה הגדולה ביותר שנפש יכולה להחזיק בה היא הקדשה זו לגמול אלוהי. איך אני רוצה שהעולם יתלקח בלהב זה."
"הבנו, לא מבקשתי מסירתה בעתיד, אלא בהווה, כי עתידה של כל נפש תלוי ברגע ההווה. אם תוכל לקבל אי נוחותים, לסורר את שם הטוב שלך ולהיתפנות אלי, תחלוף במהירות דרך חדרות לבי. ואני אברכך."