"אני ישוע, ילד הבשר."
"שולח את הבישוף (בישוף קודם של קליבלנד לפני 100 שנים - איגנטיוס הורסטמן) חזרה אליכם, שכן תרמתם לשחרורו מגיהנום. הוא ישא ויאמר לכם הרבה על טבע גיהנום עצמו. טרם יתקיפוך אלו שיקראו או ישמעו את ההודעה הזאת בשאלות לגבי קרובי משפחה ונפשות מתים, אני אומר: זה השמים בוחר מה נפשות עניות מבקרות אותך ומה ידע ניתן לך."
הבישוף בא. הוא אומר: "תהילה לי ישוע."
"ישוע נתן לי לחזור אליכם כדי לעזור לציבור הרחב להבין יותר על גיהנום עצמו. גיהנום היא חסד טהרה. זה כמו הלהב של לב אימנו - אהבה קודשית. אף שזה כואב, הוא מטהר את הנפש מכל מה שמונע ממנה לאהב יותר טוהר. אלו הם כל החטאים הקלים. או אולי במקרים מסוימים, הנפש חייה חיים חוטאים מאוד, אך ברגע האחרון נדמה ומתפרק אל רחמי האלוהים ונצלה. עם זאת, על הכל שהוא עשה יש לפצות. אזי גיהנום משכיח את לב האהבה האלוהית לכל הפצעים שנגרמו לו בעולם הזה."
"גם מי שמנסה באמת לנהוג בחיים צדקיים עשוי להיות עם דעות שהם חייבים לכפר עליהן. אולי הוא משפטי או לא סלחני. הוא יכול לקבל תפיסה שלילית שאינה נותנת חשיבות לחסדי האלוהים. יש לו כעס עמוק, שמקיים את האחראים אחרים לטעויות שלו. מה שאומרתי זה שלא נפש אחת צריכה לראות עצמה פטורה מלעבוד על גבורת חסרונותיה. אם לא תעבד עליהם כאן, תצטרך לעבוד עליהן בגהנום. כל אחד צריך להסתכל אל לבו אז, ולבקש את החסד לראות את טעותיו כפי שהאלוהים רואה אותם. זה הומיליות."
"רק האלוהים צריך לעשות תירוצים לטעויותך. למד להכיר את שקרות השטן, ואל תקרא קורבן להם. תקבל את החסד שתצטרך לשפר--תמיד."