אני מדבר אליכם היום על נאמנות לאלוהים. נאמנות, ילדי יקרים, אשר היא מילוי מושלם של רצון האלוהים, גם אם אתם חייבים למלא אותו עם הצלב על כתפיכם.
יילדי יקרים, היום אני רוצה לספר לכם שאין זמן, אין יום ואין רגע לנאמנות לאלוהים להתרחש.
אתם חייבים להיות נאמנים לאהבת האלוהים, בכל הרגעים של שמחה, כמו גם ברגעי הניסיונות והכאב.
כל אחד מכם יש צלב אשר עליו לנסוע עם אהבה.
נאמנות מתבטאת יותר בצלב מאשר בכבוד.
מי שאינו סובל, לא דואג להיות נאמן לאלוהים, אך מי שסובל עם אהבה, שם הוא מוצא את עצמו, שם הוא יכול לבדוק את עצמו, ויכול לצפות בנאמנותו לתוכנית האלוהים.
אלוהים, כל יום, מאפשר להם ניסיונות, כך שנאמנותם תטהר יותר ויותר, וקרוב יותר אליו, שזה אבינו.
הכאבים שאתם חווים בחייכם אינם סימן שהאלוהים שכח אתכם; להפך, הם סימן שהאלוהים רוצה להביא אותכם קרוב יותר ויותר אליו!
אני כאמא של האמונה, אמא נאמנת, עם עמי, עם כל אחד מכם, כדי להוליך אתכם בדרך הנאמנות לאלוהים.
השארו את תענוגותיכם בצד, וזנו את אהבת עצמכם, שגדולה מאוד!
לא יכול לראות את הסבליים בעיני אלוהים, כי רק רוצה חלקכם, ולא רוצה לפנות את לבכם לקבלת החלק של אלוהים, וחלק אחיכם.
לכן אני קורא לכל אחד להתפלל תפילת הרוזריום, עם אהבה מחודשת ומעוצמת, מבקש את מתנת הנאמנות לאלוהים, מבקש את מתנת להיות יותר מאוחדים אלוהים.
זו שנה של אחדות! מי שנאמן לאלוהים, הוא מאוחד לו, ומי שמאוחד לו, הוא בן אהבתו.
לכן, ילדי יקרים, כאשר תבקשו את מתנת האחדות, בקשו גם את מתנת הנאמנות, כי בימים אלה רבים הם אלו שאומרים: "אדוני! אדוני!", אך רק מי שעושה רצון אבינו יצליח.
אם תרצו לנצח עם ישוע, עשו הכל שמתגלה לכם על ידי האב.
מה שאני רוצה הוא שהם יהיו פקודים לפעולה של הרוח הקדושה, ושלבם יהא מקדש חי ומעורר, קן בו כל חסדי מתנת הרוח הקדושה מושכנים.
אני מברכם אתכם בשם האב, הבן והרוח הקדושה.
השארו בשלום של אדוני!"