יום שבת, 1 בנובמבר 2014

משגה של אדוני ישוע המשיח

לבתו האהובה לוז דה מריה.

עמי האהוב:

מנוחתי הנאמן ממלא את רצוני…

ילדים, השמש מאירה את הארץ ואנושות הולכת במצל של אור השמש, הירח לא נותן לחשיכה מוחלטת, אך בעצם הזמן זה, יצורים עיוורים מרעה ורדיפה שופכים דם הנקיים על הארץ שהניקה אותם. קרבי הארץ, כאמא לבן אדם, תקריא את הריח של רוע אנושי ותלמד לאנושות משלה.

ילדי אהובי, ברגעים, ילדיו יעברו מאור לצל, הנשמה תהיה נר למנוח או תהיה חושך, יותר מחושך.

ילדים של רצוני:

לא שמעתם לקראתי לתיקון ואשתי נעקרת על ידי ילדי, שהמתו אסונות כמו מגנט אל האנושות..., התעלמתם מבקשת אמי בפטימה, רוסיה לא הוכרזה ללב הטהור של אימי.

כנסייתי מטוהרת ותהא בתוך כבשן הבוער למי שמסגירים את עמי בידי המזויף.

גופי המיסטית, חושל בחוסר ידיעה לפני תוכניות מנהיגיה הגבוהים של כנסייתי, לא תחזור על כך הרעה אם לא תשוב לחלוטין לרצוני.

הטהרה נחרטה בידי היררכיה של כנסייתי בדחייה מבקשות

אמי. צאן רעי אינם שומעים לקולי, בולבלים ומשתנים הם עוקבים אחר אנשים ולא אחריי.

מלחמה אינה שמועה, היא מתקדמת תחת מימי הים, ללא ילדי רואים אותה. זה יכול להימנע אם ילדי ישובו אליי, כובתים את צמאוני לנפשות ואם ההודעה של אמי בפטימה תגלה בשלמותה. כך, המוח האנושי, מוגבל מכוון על ידי השלטון העולמי.

עמי היקר, זה לא המצאה של כמה, דור זה לא יעבור ללא טהרה; הרוע שולט כאשר אויב הנפש, אשר יהיה שופט בלתי ניתן לעצירה ובודק נגד בני, נשללה.

אני מלך ושלטון על כל הבריאה. הסרוב לאמי יתוקן באמצעות הפצה של אזהרותיה האוהבות.

התפלל, היקר לי, עבור ברזיל, כי תסבול.

התפלל, היקר לי, עבור קרים, כי תשתוקק.

אתם עמי ואני אלוהיכם.

ישועך.

הוֹי מַרְיָם הַטְּהורָה, נִבְעַלְתּ בְּחֵסֶד

הוֹי מַרְיָם הַטְּהורָה, נִבְעַלְתּ בְּחֵסֶד

הוֹי מַרְיָם הַטְּהורָה, נִבְעַלְתּ בְּחֵסֶד