יום שישי, 4 בדצמבר 2015
המשגה שניתנה על ידי אדוני ישוע המשיח
לבתו האהובה לוז דה מריה.
עמי היקר,
עמי, אתם סובלים עם צערי, בלי לאבד
אמונתכם בי או בדבר שאת אימי נותנת לכם להכריז עליכם את הסכנות שהם מחבואים ולקיים אותך זקוף לדברי אלוהינו.
ילדי, ברגע זה אני מברך אתכם כלכם, במיוחד אלה שמתאמצים להיות עניוות ובמאבקם הם כובשים את האגו האנושי, את האגו האנושי שהביא לגאווה, תסכול, גאות ומרידה בבני אדם.
ילדי, עליכם לפתוח את לבבכם לרוח הקודש שלי שתוביל אותכם “אל ארץ זבת חלב ודבש.” (שמות 33:3) ארץ זו נמצאת בתוך כל אחד מכם, וארצה תמצאו את המתנות שבאותן אני מקשט את אלה הנאמנים לי, אלה שהם מתחרטים, העניוות והמסוררים אלי כילדים קטנים כשהם לא מבינים, כשהם לא רואים, כי הם יודעים שאלה השולחים יד ביד עמי יצאו למצוא את תענות ביתי וימצאו את הדרך נוחה יותר מכיוון שהאמונה, התקווה והחסד הם עמודה בטוחה. הם יודעים שגדלו באהבתי, יחיו בביתי.
אני בעלים בכלי שלי דרך אותם אפשרתי לעמי להישאר מוכנים לשנות את חייהם כך שלא יהיו מבין אלה שיילכו אחרי האנטיכריסט שיהיה זאב בתוך כבשים, חיה שתבלבל אף ילדי אם לא יתכוננו להעמיק בביטחון בדברי אלוהי...
האליטה שהחזיקה בעוצמה העולמית נבראה על ידי האנטיכריסט. האליטה הזו מייצגת כוח יחיד שנתן לו את הסמכות לקבל החלטות בנוגע להוראות שניתנו לאנושות, גורמת צער לילדי, במיוחד בשל שליטתה של האליטה על המדינות שהופכות לשימושה.
בנים יקרים, אתם חייבים לקבל אותי באוכריסטיה, אתם חייבים להתפלל ולהתמדד בכל מה שאני מגלה; אל תתמהמה עוד יותר. שמרו על תשומת לב לתנועות שלא נחשפות לאנושות, אלו שנמנעות בכתב קטן על ידי אלה שרוצים שהעם שלי לא יעורר.
בזמן הזה, רבים מאחיכם סובלים בגלל המלחמה, בגלל רדיפות דתיות, ביגוד, עינויים ורחב! ואלו שיש להם הכל מוקדים עצמם ללא חשיבה על בני אדם אחרים.
אוי! הרעב יגיע והוא לא יחליט בין מעמדות חברתיים בגלל הזיהום שנגרם על ידי האדם באמצעות אנרגיית גרעין, מגפה קשה של האנושות.
האדם סובל מידו וילדיי מאשימים אותי באותו אדם’מרדנות בעצמאתם מפני אי ציות לבקשותי.
בנים, אל תקוו שההפרעות יפסיקו; הן יחזקו; לא ירוקנו.
דברתי איתכם בדרכים שונות כך שתבינו שאם האדם מרד בי, הוא יצר פציעה בנפשו שלא רק מאספת את האלימות הפורשת על ידי השדים ברחבי העולם אלא היא מביאה אותם לשיגעון; כתוצאה מכך, נגררת למרוד ברווחי הקודש, מרידה שמקראת לכם לפעול נגד רצוני ולהחיות חיים שלכם שהם קשים וקדורים בניסיון להטיל על כל אחד את דרך החשיבה והאידאולוגיות שנכנסו אל היצור. האדם הוא אדמה פורה או קרקע יבשה תלוי ברצונו החופשי; מילהי מגיעים לכולם שווה-שווה כך שתבחרו לפעול ולעבוד בצדק.
זמן זה הוא אותו שאנכי הודעתי עליו ואשר אימי הזהירה אתכם לגלות לכם הכל הנדרש כדי למנוע מה שדור זה ייאלץ לעמוד בפני. האדם סירב לשמוע לאתנו ולכן סבל יותר ממה שהיה צריך. כאשר התוצאות של מלחמת העולם מתגברות, ובגלל ההתקדמות המדעית — במיוחד בנשק גרעייני — יסבול האנושות יותר מהסבל שבאו מלחמות קודמות. האדם מעביר על פיו ללא חשיבה לתוצאה הביאה על ידי פעולה זו.
התרעות שלנו… אימי מזהירה…
ואדם לא מאמין…
רק כאשר הכאב גורם לו ליפול על ברכיו וביקש את עזרתנו.
בעבור התרעומת של האדם כלפי, הוא ייאלץ לעמוד בפני טעותו שלו ולבחון עצמו באמצעות רחמי האל כדי להציל נשמות.
אלה שקרובים אלי ואל אימי חייבים להיות העניו ביותר, ולא יצורים גאויים שהם משפטים את אחיהם. והאדם צריך לשמור על עצמו מפני אלה הגאויים כי כאשר אחד מהם נעה בגאה ממקום בו הוא שרת אותי, הוא לוקח את אחיו בידו כדי לגרום לפצעים בעבודתי ולקחת עם אותו חלק מאחים כדי להסתיר טעותות.
עמי שלי שנמצאים תחת מתקפה תמידית חייבים להישאר מזהירים מול המתקות לגופו המיסטי שלי, ומתנשקים, כי הם לא יכולים לשרת שני אדונים.
עמי שלי צריך להישאר מזהיר בגלל ההרבה מתקפות שגופי המיסטי סובל מהם וסובל ממנו על ידי רדיפות ואיום לאהבתי.
עמי שלי,
כנסייתי מותקפת ולא רק ברוחניות. אתם יודעים שזמן זה כאשר השדים מכינים את מלכות האנטיכריסט, היתרויות הרעיונות תוביל לדיון פנימי חמור בתוך חיק כנסייתי. המודרניזם הנלהב יציר סבל רב לכל האנושות ומנצל את הזמן של ההפרדה והבלבול, יחדור אל לב הגדולות עם עוצמה רבה.
תפלו ילדי, תפלו לאנגליה; פתאום היא תשוב על ידי ידיים אנושיות.
תפלו ילדי, תפלו לוונצואלה. סבלם של ילדיים מידחף קדימה.
תפלו לארגנטינה; היא תחיה את הכאב, תשוב לסבול בליבה.
תפלו ליטליה; תסבל מהאדמה מה שתסבל מאוחר יותר בידי בני אדם.
עמי האהוב,
רגעים אלה אינם למתינות; הרחיבו את ידיעותיכם והכירו אותי באמת כדי שלא תכחו בדברי.
עמי האהוב, אני מונחה אתכם לפני בואי השני.
עם שלי, סבלו עם סבלי ללא אובדן אמונה בי או בדברי שאמא גולתה לכם דרךיהם היא מכריזה על הסכנות שממתינות לך, ואם תהאו נאמנים, השכרה תגדל.
הרע מוציא את שדיםיו לקדם באדם הארץ בה יוכל האנטיכריסט לחדר בקלות, תחת עיני היצורים המורחקים ממני וממאמי.
תפשו תפילת השחזרי הקדוש עם התודעה, באיחוד עם אמאי, מדיטציה על כל סתר; הצטרפו אלי בעצרת והעריצו אותי במיקדש.
אל תשקלו בדברי. אל תשתכחו ש"אין אחד יכול לשרות שני אדונים." (מתי 6:24) זה הרגע בו עליכם להיות חזקים ולא להתלהט מהמגוון של מכשולים שאת ילדיים מגיעים לפניהם. ההפרעות לא יקטנו, הן יחזקו; הטבע מנסה למצוא באדם התאמה לרצוני ואשר הוא נכשל במציאתה זו, הטבע מתקומם נגד האדם ויוביל אותו לסבול.
עםי יקר, בבכורתי השנייה אבא בא "על ענני השמים" (מתי 26:64) וכל איש ידע עלי. אלה שמצפים לי ישמחו, ואלה שנטבלים בחטאים ובחושך הנגרם מהתמימות לא מצפים לי ויתרועעו כאשר אקח אותם בהפתעה; הם יתרועעו מרעם מימי הים, מן הבריאה המתכוננת לקבלני לאחר שממשה את המשימה לשמה נבראה.
השמים ישתחו לפני כבודי וכל העולם יהיה מאור על ידי אורי העצמי. כל ילדי יראוני, אלה המאמינים בי ואלה שאינם.
האמינו בי. הם יראו אותי חזק כברק שמגיח כך שהעיוורים יכולים לראותני.
בכורתי השנייה לא תהיה בסתר; אגיד זאת בו זמנית, באותו רגע, לכל העולם כדי שכל מה שנברא ידע ש “אנכי הוּא אשר אנכי” (שמות 3:14) ולפני “כל ברך יקרא” (פליפים 2:10).
עםי, אל תסעו ממני; "באו אלי כל האומלים" (מתי 11:28) אלה החולים, אלה הרעבים, אלה הנבזים. באו אלי; אני מחכה לכם.
אל תשכחו שעזרי יגיע.
לפני בכורתי השנייה. אשלח אותו מביתי לנחם אתכם על.
עַל הָאָרֶץ בַּרְדּוּת וּבַמַּגֵּפָה הַחֲזָקָה שֶׁיַּכֶּה אֶת הָאֱנוֹשׁוּת.
מְצַפֵּן אוֹתָךְ; אַתָּה עַמִּי, תִּפְאֶרֶת עֵינִי; אַתָּה הָאוֹצָרוֹת הַנֶּעְלָמוֹת שֶׁתִּחְיוּ וְתִשְׂמְחוּ בְּטוֺבֵי אֱלוֹהַי הַשָּׁמַיִם.
אוהב אוֹתָךְ, מְבָרֶכְךָ, מְצַפֵּן אוֹתָךְ.
יֵשׁוּעַ שלְּךָ
הַלְלוּ יָהּ מרים הַטְּהורָה, נולדה בְּחִסּוֹן חֵטְא.
הַלְלוּ יָהּ מרים הַטְּהורָה, נולדה בְּחִסּוֹן חֵטְא.
הַלְלוּ יָהּ מרים הַטְּהורָה, נולדה בְּחִסּוֹן חֵטְא.